בין סוף 2025 לסוף אוגוסט 2026, מדד S&P 500 עלה 12.3%, מ-6,846 ל-7,686 נקודות. מי שהחזיק את המדד דרך מסלול "עוקב S&P 500" בקרן השתלמות, ראה באותה תקופה תשואה של 5.2% עד 5.8%.
לאן נעלמה חצי מהתשואה? לא לדמי ניהול ולא לטעות של המנהל. היא נעלמה בשער הדולר: באותה תקופה הדולר ירד מ-3.19 ל-2.99 ש״ח, ירידה של 6.3%. מניה אמריקאית שעלתה 12% בדולרים, שווה בשקלים בערך 5% יותר. זה כל החשבון.
הסיכון שאף אחד לא בחר
רוב החוסכים חושבים על הסיכון שלהם בציר אחד: כמה מניות, כמה אג״ח. אבל בכל תיק יש ציר שלישי: כמה מהכסף צמוד לשער של מטבע זר. זה נקרא חשיפה למט״ח, והיא מתנהגת אחרת לגמרי מהמניות.
הנה כמה מהחיסכון בכל סוג מסלול חשוף לדולר ולמטבעות אחרים, בקרנות ההשתלמות, לסוף אוגוסט 2026:
| מסלול | חשיפה למט״ח | מה זה אומר |
|---|---|---|
| כללי | 18%–21% | תנודה של 10% בדולר מזיזה את המסלול בכ-2% |
| מניות | 18%–30% ברוב החברות | חלק מהחשיפה לחו״ל מגודר |
| עוקב S&P 500 | כ-100% ברוב החברות | כל תנועה בדולר עוברת ישר לחיסכון |
| עוקב S&P 500, איילון (מסלול חדש) | 5% | החשיפה לדולר מגודרת כמעט במלואה |
בשנה כמו השנה, ההבדל בין שתי השורות התחתונות הוא בערך ה-6% שהדולר ירד. אותו מדד, אותן מניות, תוצאה שונה, בגלל החלטה אחת על מט״ח שרוב החוסכים לא יודעים שהתקבלה. למסלול של איילון אין עדיין תשואה לשנה מלאה, כי הוא חדש, ולכן ההשוואה כאן היא המחשה של החשבון ולא תוצאה שנמדדה.
חשיפה לחו״ל וחשיפה למט״ח הן לא אותו דבר. אפשר להשקיע 100% בחו״ל עם 5% חשיפה לדולר, ואפשר להשקיע 2% בחו״ל ועדיין להיות חשוף לדולר דרך נגזרים. צריך לבדוק את שני המספרים.
אז גידור זה טוב?
לא בהכרח. השנה, כשהשקל התחזק, מי שגידר הרוויח. אבל לחשיפה לדולר יש תפקיד שחשוב לחוסך ישראלי במיוחד: היא בולם זעזועים.
כשמשהו רע קורה כאן, בכלכלה הישראלית או במצב הביטחוני, השקל בדרך כלל נחלש והדולר מתחזק. מי שמחזיק חלק מהחיסכון בדולרים, רואה את החלק הזה עולה בשקלים בדיוק כשהבורסה בתל אביב יורדת. זה פיזור אמיתי, מהסוג שקשה לקבל בדרך אחרת. מי שגידר הכול, ויתר עליו.
ההפך נכון כשהשקל מתחזק, כמו השנה: החשיפה לדולר מקטינה את התשואה. וגם הכיוון הזה לא קבוע: מסוף אוגוסט ועד אמצע אוקטובר הדולר כבר חזר ועלה ל-3.10 ש״ח.
איך גופים מוסדיים מתייחסים לזה
בעשרים שנה בצד המוסדי, בכל ועדת השקעות שישבתי בה, מט״ח היה סעיף נפרד בדיון. לא תוצאה של החלטות אחרות, אלא החלטה בפני עצמה: כמה מהתיק אנחנו רוצים צמוד לדולר, למה, ומה נעשה אם השקל יתחזק או ייחלש ב-10%.
אצל רוב החוסכים הפרטיים זה הפוך. החשיפה לדולר היא מה שיוצא מהמסלולים שנבחרו, בלי שאף אחד חיבר אותה לתמונה אחת. מי שמחזיק פנסיה במסלול כללי, קרן השתלמות במסלול S&P ותיק עצמאי בדולרים, יכול לגלות שחצי מהחיסכון שלו צמוד לדולר, בלי שזה היה אי פעם החלטה.
מה זה אומר עבורך
- תבדקו כמה מהחיסכון שלכם חשוף לדולר. בדף מה יש במסלול אפשר לראות את החשיפה למט״ח של כל מסלול, בכל חברה.
- תחברו את כל המוצרים. החשיפה הנכונה היא זו של התיק כולו, לא של מסלול בודד.
- תחליטו, אל תנחשו. אין מספר נכון אחד. מי שמתכנן לגור בישראל ולהוציא בשקלים צריך פחות דולרים ממי שמתכנן לחיות חלק מהשנה בחו״ל. אבל המספר צריך להיות החלטה.
השורה התחתונה
השנה הדולר לקח חצי מהתשואה של מסלולי ה-S&P 500. בשנה אחרת הוא יוסיף. הנקודה היא לא לנחש לאן השקל ילך, אלא לדעת כמה מהכסף שלכם תלוי בזה, ולוודא שזה המספר שבחרתם. מניות, אג״ח ומט״ח: שלושה צירים, שלוש החלטות.
הנתונים: מדד S&P 500, FRED (SP500), ערכי סגירה 31/12/2025 ו-31/08/2026; שער יציג דולר-שקל, בנק ישראל; חשיפות ותשואות המסלולים, מאגר גמל-נט של משרד האוצר לסוף אוגוסט 2026 (תשואות לפני ניכוי דמי ניהול). האמור הוא מידע כללי ואינו ייעוץ או שיווק השקעות. תשואת עבר אינה מעידה על תשואה בעתיד.
רוצים לדעת מה יש בתיק שלכם?
בפגישת היכרות של 30 דקות נחבר את כל המוצרים לתמונה אחת: כמה במניות, כמה באג״ח, כמה בחו״ל וכמה בדולרים, והאם זה התמהיל שמתאים למטרה שלכם.
פגישת היכרות